אדמירל צ'סטר נימיץ

צ'סטר נימיץ מונה לאחד התפקידים המאתגרים ביותר באחת התקופות המאתגרות ביותר. ב-7 בדצמבר 1941 תקפה יפן את צי ארה"ב המופתע ביום המצוין עד ימינו אנו מידי שנה כקרב בפרל הארבור. במהלך המתקפה היפנית, למעלה מאלפיים חיילים אמריקאים נהרגים, 12 ספינות מלחמה וכמאתיים מטוסים מסוגים שונים מוטבעים או ניזוקים בצורה קשה. לא סתם היום הזה מצוין עד היום ברחבי ארה"ב, מבחינת האמריקאים מדובר בארוע של כישלון מודיעיני, אובדן קשה, ואירוע המציין את כניסתה הפעילה של ארצות הברית למלחמת העולם השנייה.

10 ימים לאחר פרל הארבור בעוד האמריקאים מתחילים להבין את גודל האובדן, מתמנה אדמירל נימיץ לפקד על כל צי המערכה האמריקאית בגזרת האוקינוס השקט- מול יפן. צי העומד בנחיתות מול האויב בכלי המלחמה העומדים לרשותו, במקצועיות שלו, ואולי גרוע מכל- צי אשר חייליו נמצאים במורל ואמון עצמי נחותים לאור ה"נוק-אאוט" בפרל הארבור לפני 10 ימים בלבד. כאמור- אחד התפקידים המאתגרים ביותר באחת התקופות המאתגרות ביותר.

לוקח לנימיץ חצי שנה של תלאות ואירועים מכוננים עד שמגיע הקרב ההולך לסמן את נקודת המפנה במלחמה- הקרב במידווי ביוני 1942. דיברנו קודם על כישלון מודיעני, אז הפעם נתחיל במודיעין, נימיץ נתן אמון מלא באנשי המודיעין- גם כשאלה דרשו שינוי מתמונת המצב הרווחת בפיקוד האמריקני. חשוב לציין כי מרחבי האוקינוס הם אדירים ומהירותן של ספינות (בטח בשנות ה-40) מוגבלת מאד, אם האויב תפס אותך עם "המכנסיים למטה" הסיכוי להביא תגבורת אפקטיבית בזמן מוגבלת מאד. נימיץ נותן אמון ביחידת מודיעין המסמנת את היעד הבא של היפנים, המיורט בתשדורת היפנית בשם AF, האי מידווי (באנגלית Mid Way- אמצע הדרך בין אמריקה לאסיה- ולכן מדובר ביעד אסטרטגי בכדי להפעיל ממנו שדה תעופה ולהפציץ את האויב), תחילה התפיסה הזו לא מתיישבת עם התפיסה של שאר הפיקוד. בכדי "להינעל על המטרה" האמריקאים בבסיס האם בפרל הארבור שולחים שדר מוצפן לחיילים הנמצאים במידווי לדווח בשדר שאינו מוצפן על תקלה במערכת המים וקריאה לסיוע. מיד לאחר מכן, אותה יחידת מודיעין מיירטת דיווח במערכת הקשר היפני על תקלת מים ב-AF. כך יודע נימיץ בדיוק היכן עליו להיות מוכן לקראת מתקפה יפנית.

נימיץ מבין שיש קרב ממשמש ובא, והוא רוצה להכשיר את כל הכלים לטובת הקרב. נושאת המטוסים יורקטאון שאך זה שבה למבדוק בפרל הארבור לאחר שניזוקה בקרב אחר נמצאה בהליך תיקונים במבדוק. גנרל נימיץ שואל את אנשי המבדוק כמה זמן ייקח להחזיר את היורקטאון לכשירות מלאה? תשובתם היתה- שבועות, בתגובה אומר להם נימיץ "יש לכם 3 ימים", והנה לאחר 72 שעות עשתה היורקטאון את דרכה יחד עם אחיותיה למערכה לכיוון מידווי.

לאחר שהחל הקרב, התקשו היפנים לגשר על הפער שבין "תכנון לביצוע" בתוכניות היפניות היריב האמריקני לא היה אמור לפעול כפי שפעל בפועל. בראייה לאחור צ'רצ'יל ואחרים מייחסים חשיבות לשפת הקשר.

וכך כותב צ'רצ'יל בספרו:

"הקשיחות של התכנון היפני והנטייה לנטוש את המטרה כשתוכניותיהם לא מתנהלות לפי לוח הזמנים, נבעו, כפי שסבורים, במידה רבה מטבעה המסורבל והלא מדויק של שפתם, מה שהקשה מאוד לאלתר באמצעות אותות תקשורת."

נזקק 3 תובנות ניהוליות מסיפורו של אדמירל נימיץ והקרב במידווי:

1. מנהלים השקיעו במודיעין- מודיעין מדויק, ומיפוי של תהליך/משימה בצורה מדויקת, יגביר את סיכויי ההצלחה בצורה דרמטית. בנוסף, "זמן" הינו משאב יקר אשר אינו מצוי בשפע, בעזרת מודיעין מדויק- בצורת הכרת הפרטים והנתונים בצורה מיטבית- זמן רב ויקר יכול להיחסך. ניתן לראות את חשיבות הנתונים גם בהקשר של מגיפת הקורונה, ככל שיש למקבלי ההחלטות "מודיעין" טוב יותר, מתקבלות החלטות טובות יותר ובזמן (יקר!) מוקדם יותר.

2. דחיפה ניהולית למצוינות- לעיתים הדרגים זקוקים לדמות מנהל אשר תדחוף אותם לעבר המטרה ותגרום להם להענות לאתגר. נימיץ מצליח לגרום לאנשי המבדוק להכשיר את היורקטאון בתוך 72 שעות בלבד לחזור למי האוקינוס בפעילות מלאה. למראה היורקטאון כלל הלוחמים האמריקאיים משתהים מה שמשפיע רבות על המורל לקראת הקרב.

3. פישוט תהליכים (Simplicity): שפה משותפת בין אנשי צוות, בה כל אחד מבין את עמיתו בצורה זריזה, חלקה, ומהירה, ללא צורך ב"תרגום" או חזרה שניה על הדברים, יכולה להוות את ה-X-factor בכדי להשיג הצלחה. כמו במקרים רבים בחיים, בהרבה תכניות ישנם פערים בין שלב "התכנון" לבין שלב "הביצוע" כתוצאה ממה שנקרא בעגה הצבאית "בלת"ם"- בלתי מתוכנן, במקרים כאלה שמירה על עיקרון ה-Simplicity תעזור לנהל את האירוע בצורה מיטבית יותר בדרך להצלחה.