גנרל ג'ורג' פאטון

אם הייתם שואלים קולגות ופקודים על גנרל ג'ורג' פאטון, או בשמו המלא ג'ורג' סמית' פאטון הבן, הרבה מילים היו נזרקות לחלל האוויר- שחצן, יהיר, אגוצנטרי ועוד ועוד, אבל המילה שאולי הכי אפיינה את פאטון הייתה- בולדוזר. הבן-אדם לא ראה ממטר, דבקות במטרה היתה לנגד עיניו ואין שני לה.

אם הייתם שואלים חיילים בקרבות מלחמת העולם השנייה בנורמנדי, בבליטה, ועוד, את מי הייתם רוצים לשמוע בקשר נותן פקודות? את גבו של מי היית רוצה לראות לפניך בקרב? כנראה שהתשובה הרווחת ביותר היתה- את גבו של פאטון. פאטון שלח אנשים לחזית, מאות אלפים למעשה, אבל הקפיד להיות איתם שם ולא לנהל את הקרב אי שם ממדרון אחורי בעורף. כאשר חייליו של פאטון החלו להתקדם, נוצרו מצבים בהם המפה פשוט "נגמרת" וצריך לפתוח מפה חדשה. כתוצאה מכך, יערות התמלאו בחיילים גרמנים נסוגים. באחת הפעמים, פאטון רצה להגיע לפקודיו בחזית- דרך העוברת ביער מלא גרמנים נסוגים, קצין הרפואה הציע שהוא ישב במושב הקדמי בכדי לשמור על פאטון, תגובתו של האחרון היתה קצרה ומהירה בסגנון פאטוני מאד- "אף אחד לא נוסע לפניי".

ודבר אחרון על פאטון, יש פתגם ביהדות שאומר "פיו וליבו שווים" כלומר, אדם אומר את אשר על ליבו בצורה כנה וישירה, ללא "משחקים". מצד אחד זו תכונה שעלולה לפגוע באנשים, אבל מחשבה נוספת על התכונה הזו יכולה להאיר פן נוסף- עדיף לדעת את האמת כאן ועכשיו, כואבת ככל שתיהיה, על פני חיים באשליה שמשהו הולך להתרחש כאשר ברור שאין זה המצב. פאטון היה "יורה" את האמת שלו לפקודיו בצורה מיידית וישירה, וכן- יש להגיד שגם בוטה.

במהלך הקרבות בנורמנדי, שיתפו בעלות הברית גם כוחות צרפתיים- היה זה צעד סימבולי וחשוב שצרפתים יקחו חלק בשחרור צרפת מהשלטון הנאצי. הגנרל הצרפתי לקלר היה תחת פיקודו של פאטון, כאשר הכוחות התקרבו לפריז ניגש לקלר לפאטון ואמר לו: שאם לא יורשה לו להתקדם לכיוון פריז, הוא יתפטר מתפקידו. וכך כותב פאטון על תשובתו לגנרל הצרפתי: "אמרתי לו בצרפתית הטובה ביותר שיכולתי כי הוא תינוק, ושמפקדי הדיביזיות שלי לא יגידו לי איפה הם יילחמו, ושבכל מקרה השארתי אותו במקום המסוכן ביותר, נפרדנו כידידים". "יורה" את האמת שלו- כפי שאמרנו.

אז אפשר להגיד המון דברים שליליים על מנהיגותו וניהולו של פאטון, אבל נתמקד בשלוש תובנות למנהלים שניתן ללמוד מפאטון:

1. אל תסתגרו במגדל השן, אל תנהלו את העניינים אי שם ממדרון אחורי בעורף, הרגישו את השטח. התהלכו במסדרונות דברו עם האנשים – היו נוכחים!

2. אמרו את האמת שלכם- הצד השני, גם אם לא יאהב את מה שישמע, יעריך את זה שאתם משקפים את האמת כעת ולא נותנים לו לחיות באשליות ותקוות שווא.

3. אמרנו שפאטון היה בולדוזר אז אי אפשר לסיים בלי "דבקות במטרה". היום ישנן כל מיני שיטות מדידה וניהול (OKR ועוד...) אבל אי שם בשנות ה-40 פאטון פשוט ראה דבר אחד לנגד עיניו- מטרה. אל תשכחו מהי המטרה שאותה הארגון מנסה להשיג- ואיך פורטים את השגת המטרה הזו למשימות קטנות ויומיומיות.