דיברנו בעבר על הגנרל הגרמני רומל- "שועל המדבר" ועל הקרבות בפיקודו בחזית באפריקה. הפיקוד הבריטי החליף 3 גנרלים שונים עד שמצא את הנוסחא להביס את רומל.
תחילה לוחם רומל מול המפקד הבריטי ויוול, לאחר כשלונו של זה, מחליף אותו בפיקוד קלוד אוקינלק.
אוקינלק יוצא מהקרב עם רומל כשידו על התחתונה מה שגורם להחלפתו על ידי הגנרל אלכסנדר. לאחר כשלונו של ויוול, מגיע אוקינלק חדור מוטיביציה ואמביציה. נוסף על כך, אוקינלק נהנה מרוח גבית בדמות אספקה. במהלך מספר חודשים שולחים הבריטים המון תגבורות וציוד לאפריקה. אולם, במהלך 1942 נתגלעו חילוקי דעות לגבי החזית באפריקה, בין הגנרל אוקינלק, לבין חברי הקבינט בלונדון. אוקינלק מעדיף שלא לתקוף ולנצל את הזמן לטובת אימוני הכוח וחימוש נוסף- כל זאת בכדי לתקוף בעתיד בצורה אפקטיבית יותר. מנגד, חברי הקבינט דוחקים בו לתקוף קודם לכן ולהיות פרואקטיבי. גישתו של אוקינלק- להמתין ולחכות, חושפת את צבאו לסיכוני התקפה מצד האויב. רומל מנגד אינו מחכה ומחליט לתקוף את הכח הבריטי שמצידו כאמור עדיין "מתכונן לקראת התקפה בעתיד". מתקפתו של רומל וחושי הקרב שלו מוכיחים את עצמם. הבריטים מאבדים טריטוריה, חיילים, ואמצעי לחימה. הבשורה המרה ביותר עבור הבריטים הינה נפילת עיר הנמל האסטרטגית טובורק,כאשר כ-33 אלף חיילים בריטים מצוידים היטב מחד אך מופתעים מאד מאידך נכנעים לפחות ממחצית מהם. במהלך הקרב, צ'רצ'יל אינו רוצה שאוקינלק יהיה מוטרד ב"ועדות חקירה עתידיות", צ'רצ'יל רוצה שאוקינלק יהיה מרוכז בדבר אחד בלבד- ניצחון בקרב. על כן שולח צ'רצ'יל לאוקינלק בעיצומו של הקרב את המסר הבא, יוני 1942: "אל תחשש אף כהוא זה ממהלך העניינים בבית. לא משנה מה הדעות שיש לי לגבי אופן הלחימה בקרב או האם היה צריך להילחם בו הרבה קודם לכן, יש לך את כל הביטחון שלי ואני שותף איתך באחריות במלוא המידה ...". נזקק שתי תובנות ניהוליות מסיפורו של אוקינלק: 1 .ניהול סיכונים והכרה ביכולותיהם של המתחרים- יש לזכור כי אנחנו לא עובדים ב-ואקום. בזמן שהחלטנו לא לפתח פיצ'ר מסוים יש סיכוי טוב מאד שהמתחרה שלנו פיתח אותו ויקדים אותנו בחדירה לשוק. אוקינלק חשב שהוא יקבע לבדו את הזמן, המקום, והיקף הפעולה. למעשה אוקינלק התעלם מהאויב )בהקבלה ניהולית- המתחרים( ויכולותיו- דבר שעלה בהפסד בקרב. 2 .ניהול משברים וגיבוי- כאשר מנהל או מנהיג נתקל במשבר, מירב המאמצים צריכים להיעשות בהסתכלות בריאה קדימה בכדי לצאת מהמשבר. צ'רצ'יל אינו רוצה שאוקינלק יהיה מוטרד ב"ועדות חקירה עתידיות", צ'רצ'יל רוצה שאוקינלק יהיה מרוכז בדבר אחד בלבד- ניצחון בקרב. במקרים אלה כל אחד צריך לראות לנגד עיניו את טובת הארגון, אין מקום למשפטי תוכחה, אלא לגיבוי מהרמה הממונה. הכל צריכים לרכז מאמץ בכדי לצאת מהמשבר ולבנות עתיד טוב יותר. "ועדות חקירה" על צורותיהן השונות יחכו עד לגמר שעת המעשה. גישה כזו, כפי שנוקט צ'רצ'יל, מאחדת את הארגון לטובת פתרון המשבר תוך כדי גישה בריאה ומנהיגותית.