ניהול פרודוקטיבי בהשראת וינסטון צ'רצ'יל

לפני מספר שנים ירדתי למחסן של הוריי בכדי לקחת ציוד לקראת מילואים. המחסן של הוריי, כדרכם של מחסנים רבים, מכיל שני סוגים של חפצים, כאלה שהשימוש בהם הוא נדיר וכאלה שפשוט לא נעים לזרוק. בעודי במחסן ראיתי שישה כרכים אדומים עבי כרס,
היו אלה ספריו של צ'רצ'יל שנכתבו לאחר מלחמת העולם השנייה, עליהם קיבל צ'רצ'יל גם פרס נובל לספרות (1953). כך התחלתי לקרוא את הספרים המתארים שלב אחר שלב את ניהול המלחמה ותלאותיה מנקודת מבטו של צ'רצ'יל. בהכשרתי אני מהנדס תעשייה וניהול, בעל תואר שני בניהול,  תוך כדי קריאת הספרים ראיתי כמה רב הממשק בין הניהול של צ'רצ'יל לבין מתודות הניהול הנלמדות כיום. צ'רצ'יל היה פורץ דרך בהרבה תחומים ומספר רב של ספרים נכתבו עליו, ביניהם- מבחר נאומיו של צ'רצ'יל, יחסו של צ'רצ'יל ליהודים ועוד, אך אף אחד מן הספרים לא עוסק ובוחן את צ'רצ'יל מזווית הראייה של "מנהל".
הקפדתי לשמור על תבנית סדורה, תמציתית וממוקדת מטרה. הספר מחולק ל-13 "שיעורים". בכל שיעור מספר דוגמאות המסודרות בסדר כרונולוגי, כל דוגמא מורכבת משלושה חלקים: מבוא היסטורי קצר, ציטוט של צ'רצ'יל, תובנה ניהולית.  סיפורו של צ'רצ'יל הוא ייחודי בכל אספקט וקנה מידה. מבין המנהיגים העיקריים שלקחו חלק במלחמת העולם השנייה,  צ'רצ'יל הוא מנהיג המדינה הנושא בעול ההנהגה הכי הרבה זמן באחת המלחמות הקשות ביותר שידעה האנושות. ספריו המפורטים שופכים אור גדול על אופן הניהול  וההתמודדות שלו ומהווים "חומר גלם" גדול שניתן להפיק ממנו תובנות ולקחים רבים לניהול עכשווי.