פרשת נח- רב, נשיא, וראש ממשלה יושבים לקפה

משנת הרב זקס פוגשת את המנהיגות של וינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין רוזוולט.

לזכרו של סרן איתן ישראל שכנזי הי"ד שנפל בקרב ברצועת עזה, להצלחת אשתו הלל, ולנחמה לכל משפחות השכול שהקריבו עבורינו- החיים כאן, את היקר מכל.

הרב זקס עומד על אחד ההבדלים המהותיים שבין נח לאברהם. נח מתואר כ"צדיק תמים", אבל התורה אינה מספרת לנו שנח דיבר עם אחרים. לא נאמר שניסה להשפיע, לשכנע, להתריע. הוא ממלא את שליחותו באדיקות — אך בשתיקה.

אברהם, לעומת זאת, נלחם על צדק — גם כשהיה בדעת מיעוט. "האף תספה צדיק עם רשע?" — הוא מטיח כלפי שמיא, כשהוא מבקש רחמים על סדום. זה ההבדל בין צדיקות פרטית, לבין מנהיגות מוסרית שפונה כלפי החברה.

וכאן שואל הרב זקס: האם אפשר להיות צדיק — מבלי להיות מנהיג?

לשאלה הזו יש רלוונטיות עמוקה בימינו, במיוחד כאשר עמידה מוסרית כרוכה במחיר אישי וציבורי, כאשר יש לחץ לשתוק, ליישר קו, או “לא להפריע” לזרם המרכזי. ובדיוק כאן נכנסים לשולחן הקפה שלנו צ'רצ’יל ורוזוולט.

הקול שנשמע גם כשאף אחד לא הקשיב

במשך שנות ה-30, וינסטון צ’רצ’יל היה אחד הקולות היחידים בבריטניה שהתריעו מפני הסכנה הגוברת של גרמניה הנאצית. בעוד שמרבית הפוליטיקאים חיפשו רגיעה והסכמות — הוא דיבר בעוז, שוב ושוב, נגד הפייסנות. הוא דרש תקציבים לבניית חיל אוויר, קרא להכנות למלחמה, והצביע על דברי היטלר בספרו "מיין קאמפף" כעל אזהרה ברורה.

אבל לא הקשיבו לו. העיתונים אף לעגו לו. שמות גנאי רבים נקשרו בשמו- "רודף מלחמה", "איש האתמול" של המאה הקודמת שאינו מבין את רוח שינויי הזמן, "טרחן", "מריר", ועוד ועוד. המפלגה שלו דחקה אותו לשוליים. הציבור רצה לשכוח את מלחמת העולם הראשונה — לא לשמוע על מלחמה נוספת.

ובכל זאת, צ’רצ’יל דבק בצדקת דרכו ולא ויתר. הוא המשיך להתריע. הוא לא סתם ידע שהוא צודק — הוא חש שיש לו חובה מוסרית לדבר בשם אלה שטרם נפגעו, אך עלולים להיפגע. הוא לא הסתפק בצדיקות שקטה. הוא האמין שמנהיגות אמיתית נבחנת דווקא כשהיא קול בודד, שנשמע מבעד לרעש ההמון.

ההתנסות הזו של עמידה על האמת שלך בכל מחיר ובכל תוקף גרמה לצ'רצ'יל לנסח שני משפטי מחץ לגבי "האמת", האמת שלך, האמת שלנו:

"האמת היא בלתי מושחתת. כוונות רעות עלולות לתקוף אותה, ובורות עלולה לשחוק אותה, אך בסופו של דבר, היא עדיין עצמה, האמת"

וכעבור זמן בהתבטאות שכוונה במיוחד לאנשי ה"פיוס" בבריטניה בשנות השלושים, שסירבו לקבל את שלל העובדות הנקראות לנגד עינהם בדבר ההתעצמות הגרמנית ודבקו ב"שלום" בכל מחיר:

"מדי פעם אנשים נתקלים באמת, אך רובם תופסים את עצמם וממהרים לדרכם כאילו דבר לא קרה."

כשפרצה לבסוף המלחמה, והציבור הבין עד כמה חמור האיום — הקול הזה, שהיה שנים במיעוט, הפך לקול המוביל של המערב.

נוח זוכה לשבחים שאין דומה להם במקרא כולו. "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרוֹתָיו, אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ", אומרת התורה בפתח פרשתנו(בראשית ו, ט) דברי תהילה מופלגים כאלה לא הושמעו לא על אברהם אבינו, לא על משה רבנו, ולא על שום נביא אחר. הדהוד קלוש לתשבחות הללו אפשר לשמוע רק באשר לאיוב, "תָּם וְיָשָׁר וִירֵא אֱ-לֹהִים וְסָר מֵרָע" (איוב א, א) נוח הוא למעשה האדם היחיד בתנ"ך המתואר כ"צדיק" ונזכר בשמו.

אולם בהמשך הפרשה, בערוב ימיו של נוח, אנחנו פוגשים אדם אחר מזה שהכרנו בהתחלה. איש האלוהים היה לאִישׁ הָאֲדָמָה. הצדיק היה לשיכור. איש הסגולה שכב עירום. האיש שהציל את משפחתו מהמבול התבזה כל כך, ששניים מבניו התביישו להסתכל בו. זה סיפור של נפילה. מה קרה לנוח?

נוח הוא המקרה הקלאסי של אדם שהינו צדיק אך איננו מנהיג. בעידן הרה אסון, כאשר העולם כולו נשחת ונמלא חמס, כשאפילו על אלוהים עצמו, בפסוק שהוא אולי המכאיב ביותר בתורה, נאמר "וַיִּנָּחֶם ה' כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" – נוח נותר האדם היחיד המצדיק את אמונתו של ה' באדם, אותה אמונה שגרמה לו לברוא את האדם מלכתחילה. זהו הישג אדיר, ששום כישלון בהמשך לא ימחק אותו. הרי נוח הוא האדם שאלוהים כרת דרכו ברית עם האנושות כולה. נוח הוא לאנושות מה שאברהם הינו לעם ישראל.

נוח היה איש טוב בזמן רע. אולם השפעתו על חייהם של בני זמנו שאפה לאפס. הדבר מרומז בדברי אלוהים, "כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה"  (בראשית ז, א). הוא מובלע גם בעצם העובדה שרק נוח ומשפחתו ניצלו עם בעלי החיים. יש מקום לסברה ששתי העובדות הללו – צדיקותו של נוח וחוסר השפעתו – כרוכות זו בזו. נוח שמר על מידותיו הטובות על ידי כך שהתבדל מסביבתו. כך הוא נשאר שפוי בעולם שהשתגע.

קשורה לכך, בעיניי, גם המחלוקת המפורסמת של חז"ל בשאלה אם המילה "בְּדֹרוֹתָיו" בביטוי "צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרוֹתָיו"  (בראשית ו, ט) נאמרה בשבחו של נוח או בגנותו. יש אומרים שהיא נועדה להדגיש שנוח היה צדיק תמים רק יחסית לאמות המידה הנמוכות של דורותיו. אילו חי בדורו של אברהם לא הייתה לנו סיבה להתעניין בו. אחרים אומרים ההפך: אם בדור של רשעים הצליח נוח להיות צדיק, נקל לשער שבדור שיש בו דמויות מופת דוגמת אברהם היה נוח צדיק מופלג שבעתיים.

נראה לי שהמחלוקת סובבת בעצם סביב השאלה אם ההסתגרות של נוח הייתה חלק מאופיו, או רק הטקטיקה שהוא נקט בשל נסיבות הזמן. אם הוא היה בודד מטבעו, מידת צדיקותו לא הייתה מושפעת מנוכחותם של ענקים כאברהם. הוא היה אטום להשפעות, טובות כרעות. לעומת זאת, אם נוח התבודד רק בגלל הנסיבות, בעידן אחר הוא היה מבקש את חברתם של גדולי רוח ומתגדל בצדיקותו.

אבל לְמה בעצם מצפים אלה הגורסים שנוח צריך היה להשפיע על בני דורו? איך יכול היה בכלל להשפיע לטובה על חברה מושחתת עד העצם? האם יש טעם לדבר כאשר איש אינו מוכן להקשיב? לפעמים אנשים אינם מקשיבים אפילו לקולו של אלוהים בכבודו ובעצמו. אם אלוהים מדבר ואנשים אינם מקשיבים, האם יש טעם לדרוש מנוח שידבר בכל זאת?

כשדברים רעים קורים בחברה, כאשר שוררים בה שחיתות, אלימות ועוול, חובתנו למחות אפילו אם אין צפויה לכך השפעה. למה? כי כך דורשת היושרה המוסרית שלנו. שתיקתנו עלולה להתפרש כהסכמה. ומלבד זאת, לעולם איננו יכולים להיות בטוחים שאיש לא יקשיב. הסבירות שיקשיבו נמוכה, אבל האפשרות קיימת. המוסר דורש מאתנו להתעלם מההסתברות ולהתמקד באפשרות. אולי מישהו יכרה אוזן וישנה את דרכיו. וה"אולי" הזה מספיק.

אפשר אם כן לקרוא את סיפורו של נוח כדוגמה לחוסר מנהיגות. נוח היה צדיק, אך לא מנהיג. הוא היה איש טוב וחסר השפעה. יש כמובן עוד דרכים לקרוא את הסיפור, אך דרך זו נראית לי קולעת אל עיקרו. ואם כך הוא, זהו השלישי בסדרה של אירועי בריחה מאחריות. כפי שראינו בשבוע שעבר, אדם וחוה התחמקו מאחריות אישית למעשיהם. אדם האשים את חוה, וחוה האשימה את הנחש. קין נמלט מאחריות מוסרית. "הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?", היתמם (בראשית ד, ט). ונוח כשל במבחן האחריות הקולקטיבית.

יש שתי דרכים לשמור על חום הגוף בלילה קר. אפשר ללבוש מעיל עבה, ואפשר להדליק אש. לבש מעיל – וחיממת את עצמך. הדלק אש – וחיממת גם אחרים. מצופה מאתנו לבחור בדרך השנייה.

נוח היה אדם טוב, אבל לא מנהיג. האם לאחר המבול הוא היה רדוף אשמה? האם חשב על חיי האנשים שהיה מציל לו רק דיבר – אליהם, או אל אלוהים? אין לדעת. הכתובים מאפשרים זאת, אך אינם נחרצים.

כך או כך, נראה שהתורה מעמידה לחיי המוסר שלנו רף גבוה. אין זה מספיק להיות צדיק, אם פירוש הדבר הוא להפנות את גבנו לחברה כאשר היא עושה את הרע. חובתנו לנקוט עמדה. חובתנו למחות. חובתנו להביע התנגדות, אפילו אם ההסתברות שנשנה את דעתו של מישהו נראית אפסית. זאת מפני שחיי המוסר הם חיים שאנו חולקים עם אחרים. במובן מסוים, אנחנו אחראים כלפי החברה שאנחנו חלק ממנה. אין זה מספיק להיות טוב. חובתנו לעודד אחרים להיות טובים. יש זמנים המחייבים את כולנו לקום ולהנהיג. 

מעברו השני של האוקיינוס, באמריקה של שנות ה־30, עמד מנהיג אחר בפני אתגר דומה: האם להוביל מהלך חברתי מנוגד לרוח התקופה — רק כי הוא נכון מוסרית?

רוזוולט, נוכח השפל הכלכלי הגדול, חיפש דרכים לשקם את הכלכלה. אך יותר מכך — הוא חיפש לשקם את האמון, את הכבוד האנושי.

 עם תחילת כהונתו כנשיא התחיל הממשל בראשותו לעבוד על החוק ההיסטורי להגדרת שכר מינימום בארה"ב — (Fair Labor Standards Act). זו הייתה הפעם הראשונה שהממשלה קובעת חוק של "קו אדום": אי אפשר לשלם לאדם פחות מזה, גם אם הוא מסכים לכך.

החוק עורר התנגדות עזה. קפיטליסטים טענו שזה סוף “החוזה החופשי”. מתנגדים ליברליים טענו שהממשלה מתערבת בכלכלה יותר מדי.

אבל רוזוולט ראה בזה צעד מוסרי. הוא הבין שבלי רשת בסיסית של הגנה כלכלית — אין שוויון אמיתי, ואין חירות אמיתית. הוא ניסח זאת כך:

“אין לנו שום זכות כאומה לאפשר קיומה של עבודה בתנאים שהם חסרי מוסריות, חסרי כבוד, וללא כל בטחון.”

ההקשר הרחב היה אף קשה יותר: החברה האמריקאית הייתה נגועה אז בגזענות ממוסדת, בהפרדה בין לבנים לשחורים, באפליה גזעית ותעסוקתית, ובפערים עצומים. חוק שכר המינימום לא תיקן את כל זה — אך הוא היה אחד הצעדים הראשונים בכיוון הנכון.

אז בפעם הבאה כשיש דיונים בכנסת ישראל לגבי שכר המינימום, זכרו שהמונח הזה הומצא על ידי פרנקלין רוזוולט וממשלו.

לסיכום, נח אולי לא שכנע אחרים, אבל צדיק הוא היה. צ’רצ’יל ורוזוולט, כל אחד בדרכו, בחרו ללכת בדרך אברהם — לעמוד, לדבר, להוביל.

הם לא רק שמרו על יושרה פנימית — הם שילמו מחירים ציבוריים כדי לבטא אותה.

מבחן המנהיגות — כך מלמדת אותנו פרשת נח דרך הרב זקס — אינו רק האם אתה צודק בלבך, אלא האם אתה מוכן להיאבק, גם לבדך, כדי שצדקתך תעבור מן הפרט אל הכלל.

לעוד עקרונות מנהיגותיים:

דברי הרב זקס נלקחו במלואם מהאתר למורשת הרב זקס, הרב יונתן זקס שיעורים במנהיגות- ניתן לרכוש את ספרי הרב זקס באתר: https://rabbisacks.org/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D/%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%9e%d7%a0%d7%94%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa/

אין כוונה לעשות כל שימוש מסחרי במאמר זה.

מנהיגות בשידור ישיר מאת דן ממט

צ'רצ'יל שיעור בניהול מאת דן ממט